פסק-דין בתיק עת"מ 59324-07-12

1.         עתירה לביטול החלטת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה קריית טבעון בגדרה הוחלט ליתן למשיבים 3- 4 היתר לבניית בית מגורים במקרקעין הידועים כגוש 11392 חלקה 13.  העתירה מעלה טענות שונות שעיקרן הטענה כי ההיתר שניתן מתבסס על תכנית מדידה שגויה. עוד נטען כי ההיתר ניתן תוך הפרת זכויותיו של העותר להשמיע את טענותיו ולהתנגד לבקשה.

רקע

2.         העותר והמשיבים 3-4 (להלן: "וינברג") הינם חוכרים משותפים של המקרקעין הידועים כגוש 11392 חלקה 13 (להלן: "המקרקעין" או "החלקה"). מדובר בחלקה בשטח של 2,134 מ"ר עליה בנויות שתי יחידות דיור, אחת לכל אחד מהשותפים. החלקה מצויה ברח' קרן קיימת לישראל 58, בקרית טבעון. מדובר בחלקה צרה וארוכה. יחסי השותפים מוסדרים על פי תקנון בית משותף. זכויותיו של העותר הינן בתת חלקה מס' 2 ואילו לוינברג זכויות בתת חלקה 1.

3.         במהלך השנים התגלעו מחלוקות רבות בין השותפים, בין היתר בנוגע לחלוקת החלקה לחלקות המשנה. מחלוקות אלו הגיעו לפתחן של ערכאות שיפוטיות רבות ואין צורך לפרט את כולן. 

            במסגרת הליכים משפטיים אלו הושגו בין הצדדים גם הסכמי פשרה. ביום 10/3/98 ניתן פסק דין בת.א. (חי') 10253/97 המאשר הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים (נספח "ב" לעתירה). בהסכם הפשרה, בסעיף 4, נקבעו הוראות שונות ביחס לגבולות חלוקת החלקה בין השותפים. וכך נאמר:

"קו החלוקה יחזור לקו החלוקה עפ"י רישום הבית המשותף מ - 1961 כדלקמן:

א.  בשטחים הפתוחים עפ"י החלוקה ברישום בית משותף הנ"ל ובהתאם לשינויים הרשומים להלן בסעיף זה.

ב.  בשטחי הבתים הקיימים היום והפולשים לצד השני, יהיה הגבול "הקונטור" החיצוני של הבנין והמרפסות בפועל.

ג.  בחלק הקדמי משתמש כיום וינברג ברצועה שרוחבה כמטר אחד (1 מטר) בין הבנין לרח' קק"ל. רצועה זו שייכת לתבור לפי רישום בית משותף. רצועה זו תעבור לרשות וינברג ורצועה באותו שטח תעבור לבעלות תבור בשטח הדשא מהבית הקיים לצד צפון מערב.

ד. בשטח המבנה התחתון, הסמוך לרח' יגאל אלון מוסכם כי בקומת הקרקע בלבד יקבל וינברג שני מטרים (2 מטרים) רוחב לכל עומק המבנה. ז"א רוחב קומת הקרקע בלבד (קומת החניה) של וינברג יהיה רחב בשני מטרים משטח קומת הקרקע של תבור. בשאר הקומות מעל קומת הקרקע יעבור הגבול במרכז החלקה לפי התכנית ורוחב שני הצדדים יהיה שווה. כל המידות בסעיף זה הן מידות ציריות.

ה.  תמורת שטח זה בקומת הקרקע שיקבל וינברג, יעבור הגבול לאורך הדשא של תבור שני מטר נוספים לכוון הצד של וינברג וזאת בנוסף למטר אחד שנרשם בס"ק (ג) לעיל. ובסה"כ יעבור הגבול  באזור הדשא שלושה מטרים מקו המרכז של המגרש לכוון הצד של וינברג.

ו.   כל ההסכמות הנ"ל מסומנות בתכנית מצורפת, החתומה ע"י שני הצדדים, אשר מהווה את תכנית החלוקה. תכנית זו מחייבת ומהווה חלק בלתי נפרד מהסכם זה, ומסומנת נספח א' (2).

להסכם הפשרה צורף תשריט מדידה שנחתם על ידי הצדדים. חשוב להעיר כבר כאן כי בתשריט המדידה לא נרשמו מידות החלוקה בחלק האחורי של המגרש (להלן: "הסכם הפשרה").

4.         נציין גם כי ניסיון של וינברג להביא לביטול של הסכם הפשרה נכשל ותביעתם בעניין זה נדחתה בת.א. (חי') 989/02. ערעור לבית המשפט העליון על פסק דין זה נדחה אף הוא (ע"א 11985/04).

5.         המחלוקות בעניין חלוקת החלקה שבו ונדונו בפני המפקחת על רישום מקרקעין בתיק (חי') 250/01. בפסק הדין שניתן ביום 27/8/02 נדונה, בין היתר, הטענה כי העותר (הנתבע באותו תיק) השיג את גבולם של וינברג ובנה גדר בתוך תת החלקה השייכת להם. כדי להכריע במחלוקת מינתה המפקחת מודד על מנת שיחווה דעתו "אם הגדר המותקנת בחלקה, הן בקידמת הבית המשותף והן בעורפו, תואמת את מיקומה על פי התשריט שקיבל את אישור בית המשפט המחוזי". המודד שמונה היה חברת כנען - שרותי הנדסה בע"מ (להלן: "כנען"). על פי מפת המדידה שהכינה כנען נמצא כי הגדר אינה חורגת מהגבולות המוסכמים (למעט חריגה שולית) ועל כן נדחתה תביעת וינברג כנגד העותר (מפת המדידה של כנען תכונה להלן: "מפת כנען").

6.         עם חלוף השנים ביקשו וינברג לבנות בית מגורים בחלק העורפי של החלקה. וינברג הגישו בקשה לקבלת היתר בניה אשר נדונה בפני הוועדה המקומית. הוועדה המקומית אישרה את הבקשה בתנאים שונים ועל החלטתה הוגש ערר לוועדת הערר המחוזית - מחוז חיפה (להלן: "ועדת הערר") (ערר מס' 230/08).

בדיון מיום 20/11/08 נשמעו טענות הצדדים ובסופו של יום הגיעו הצדדים להסכם.  בהחלטת ועדת הערר נאמר:

"אנו נותנים תוקף של החלטה לכל הסכמות הצדדים כדלקמן:

1.  הבקשה תתוקן על בסיס המדידה של חברת כנען שאושרה ע"י המפקחת על הבתים המשותפים. כל הבניה תבוצע אך ורק בשטח שנקבע כשייך למשיבים [...]" .